מטאורים ואסטרואידים מאז ועד היום

כאשר אנו מביטים לשמי הלילה ורואים "כוכב נופל", אנו למעשה עדים לתופעה מרהיבה שמקורה בחלל החיצון. מטאורים, אסטרואידים ומטאוריטים הם שלושה מושגים הקשורים זה לזה אך נבדלים זה מזה.
אסטרואיד הוא גוף סלעי או מתכתי אשר מקיף את השמש, ונמצא בדרך כלל בחגורת האסטרואידים שבין מאדים לצדק. אסטרואידים יכולים לנוע בגדלים שונים, החל מכמה מטרים בודדים ועד מאות קילומטרים. הם שרידים קדומים מימי היווצרות מערכת השמש, ולכן הם נחשבים לאבני הבניין של כוכבי הלכת.
מטאורואיד הוא שבר קטן יותר של אסטרואיד או של כוכב שביט, הנע בחלל. כאשר מטאורואידים פוגעים באטמוספירה של כדור הארץ, נוצרת תגובה כימית עוצמתית בשל האינטראקציה עם מולקולות האוויר. חיכוך זה יוצר חום עצום, ולעיתים המטאורואידים דוחסים את האוויר לפניהם בתהליך הנקרא "לחץ ראם", שמגביר עוד יותר את הטמפרטורה. החום הגבוה שורף את המטאור ומיינן את מולקולות האוויר בסביבתו, מה שיוצר את השובל הזוהר והמרהיב שאנו רואים בשמיים. מטאורים גדולים במיוחד עשויים להתפוצץ באוויר ולהשאיר אחריהם כדורי אש, הידועים בשם "בולידים".
מטאוריטים, לעומת זאת, הם השרידים ששרדו את הכניסה לאטמוספירה ונפלו על פני הקרקע. מחקר של מטאוריטים מאפשר למדענים לחקור את הרכבם של גרמי שמיים רחוקים ולהבין טוב יותר את תהליך היווצרות מערכת השמש.
צופה בשמי הלילה יוכל לזהות בממוצע 3-10 מטאורים בשעה, כמובן בתנאי חושך אידיאלים. ישנה תופעה מעניינת מאוד בה נראים חלק מן המטאורים בצבע מעט שונה מחבריהם צבעי המטאורים נובעים מהרכבם הכימי ומהתגובה של מולקולות שונות באטמוספירה לחום הרב שנוצר. לדוגמה:

ירוק: נובע מהנוכחות של ניקל וברזל במטאור או ממולקולות חמצן שמייננו.
כחול: מעיד על הימצאות מגנזיום.
צהוב או כתום: משקפים נתרן באטמוספירה.
אדום: יכול להיווצר מנוכחות של חנקן או חמצן גבוה באטמוספירה.
הצבעים מספקים מידע רב על ההרכב הכימי של המטאור ושל האטמוספירה שבה הוא נע.

המטאורים ריתקו בני אדם מאז ימי קדם, ולעיתים תוארו כמסרים אלוהיים או סימנים לכוחות על-טבעיים. הנה כמה דוגמאות מתרבויות שונות:
בתרבות המסופוטמית, מטאורים נחשבו לאותות מאלים. הם תוארו בטקסטים אסטרולוגיים, ושימשו לעיתים כאמצעי ניבוי לעתיד. תצפיות שמים היו חלק בלתי נפרד מהחיים הדתיים והפוליטיים של התרבות המסופוטמית.
במצרים העתיקה, מטאוריטים שימשו ליצירת כלי נשק וחפצים קדושים. חוקרים גילו פגיונות שנוצרו מברזל מטאוריטי בקברי פרעונים, כולל פגיון שנמצא בקברו של תות ענח' אמון.
ביוון ורומא העתיקות, מטאורים נחשבו לעיתים כסימנים מאלים. הפילוסוף היווני אנכסגורס תיאר לראשונה את הרעיון שמטאוריטים הם שברי סלעים שנפלו מהשמים, אך רעיון זה נתקל בהתנגדות רבה באותה תקופה.
בתנ"ך ובמקורות יהודיים אחרים, אין אזכורים ישירים למטאורים, אך יש פרשנויות מאוחרות יותר המתארות תופעות שמיימיות כמעשי ניסים, כמו נפילת אבני ברד על האויבים (ספר יהושע).

 מטאורים ואסטרואידים מפורסמים ופגיעות היסטוריות
ההיסטוריה של כדור הארץ רצופה מפגשים עם אסטרואידים ומטאורים, שחלקם הותירו חותם משמעותי. להלן כמה דוגמאות מפורסמות:
לפני כ-66 מיליון שנה, אסטרואיד בקוטר של כ-10 ק"מ פגע באזור חצי האי יוקטן שבמקסיקו, ויצר את מכתש צ'יקשולוב. פגיעה זו שחררה אנרגיה שוות ערך למיליארדי פצצות גרעיניות, גרמה לשריפות ענק, צונאמים, ושינויים אקלימיים קטסטרופליים. התוצאה הייתה הכחדה המונית שכמעט מחקה את החיים על פני כדור הארץ, כולל הדינוזאורים.
אירוע טונגוסקה ב-30 ביוני 1908, פיצוץ עצום אירע באזור טונגוסקה שבסיביר, רוסיה. האירוע התרחש בבוקר, כאשר גוף גדול מהחלל, ככל הנראה מטאורואיד, נכנס לאטמוספירה והתפוצץ בגובה של כ-5 עד 10 ק"מ מעל הקרקע. עוצמת הפיצוץ הייתה מוערכת בכ-15 מגהטון TNT, מה שהפך אותו לפיצוץ החזק ביותר שתועד על פני כדור הארץ באותה תקופה.
הפיצוץ גרם להרס מוחלט של שטח של יותר מ-2,000 קמ"ר, בעיקר יערות. למרבה המזל, האירוע התרחש באזור מבודד ודל אוכלוסייה, ולכן לא נגרמו אבדות בנפש, אך עדויות עקיפות מתארות נזקים לרכוש ולבריאות של אנשים שחיו במרחק של מאות קילומטרים ממקום הפיצוץ.
הפיצוץ יצר גל הלם אדיר, שנרשם על ידי תחנות סייסמיות ברחבי העולם. החוקרים מאמינים שהמטאורואיד היה בקוטר של כ-50 עד 60 מטרים, והרכבו כלל ככל הנראה קרח ואבק.
אירוע טונגוסקה ממשיך לעורר עניין מדעי וחל תפקיד חשוב בהעלאת המודעות לאיומים פוטנציאליים מכיוון חלל. הוא הדגיש את הצורך במחקר ובפיתוח מערכות התרעה והגנה מפני פגיעות עתידיות של גרמי שמיים.
המטאור של צ'ליאבינסק ב-15 בפברואר 2013, מטאור בקוטר של כ-20 מטרים נכנס לאטמוספירה מעל העיר צ'ליאבינסק ברוסיה והתפוצץ בגובה של כ-30 ק"מ. הפיצוץ יצר גל הדף שגרם לנזק משמעותי לאלפי מבנים ולפציעת כ-1,500 בני אדם.

 חקר המטאורים והאסטרואידים כיום המחקר המודרני בתחום המטאורים והאסטרואידים התפתח רבות, בעיקר בזכות טכנולוגיות מתקדמות. הנה כמה דוגמאות מרכזיות:
משימת OSIRIS-REx של נאס"א: בשנת 2020, החללית OSIRIS-REx אספה דגימות מאסטרואיד בשם "בנו" במטרה לחקור את הרכבו הכימי ולהבין את מקורות מערכת השמש.
משימת הייאבוסה 2 של סוכנות החלל היפנית: המשימה אספה דגימות מהאסטרואיד "ריוגו" והביאה אותן לכדור הארץ בשנת 2020.
משימת DART של נאס"א: בשנת 2022, משימה זו נועדה לבדוק את היכולת להסיט מסלול של אסטרואיד על ידי התנגשות מכוונת, בהצלחה רבה.

מערכות הגנה פלנטריות מערכות הגנה פלנטריות הן מיזם בינלאומי שמטרתו להגן על כדור הארץ מפני איומים פוטנציאליים של אסטרואידים ומטאורואידים. מספר ארגונים מובילים בתחום זה:

• סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א): מנהלת את פרויקט ה-DART ואת מרכז החקר של אובייקטים קרובי כדור הארץ (CNEOS).
• סוכנות החלל האירופית (ESA): מפעילה פרויקטים כמו "Hera" לחקר ומעקב אחרי אסטרואידים.
• פרויקט Pan-STARRS: מערכת טלסקופים מתקדמת בהוואי שעוקבת אחר תנועת עצמים קרובי כדור הארץ.

טכנולוגיות מתקדמות של מצפי כוכבים מאפשרות לאתר ולעקוב אחר אלפי אסטרואידים ולחזות את מסלוליהם. פרויקטים כמו Pan-STARRS ו-LSST ממלאים תפקיד מרכזי בכך.


מטרי המטאורים המפורסמים מטרי מטאורים הם תופעה שמתרחשת כאשר כדור הארץ עובר דרך שובל של אבק וחלקיקים שהותיר אחריו כוכב שביט או אסטרואיד. להלן כמה מטרים מפורסמים ומקורותיהם:

מטר הפרסאידים (17/07-24/08) מטר מטאורים הנפרש על חודש שלם ושיאו מגיע ב11/08
הוא מטר המטאורים המפורסם ביותר, הנצפה מדי שנה בחודש אוגוסט. הוא נגרם על ידי שובל האבק של כוכב השביט "סוויפט-טאטל".
מטר הג'מינידים (07-17/12) שיא מטר מטאורים 13/12
מתרחש מדי שנה בדצמבר ונגרם משובל האבק של האסטרואיד "3200 פאת'ון" הוא מטר המטאורים המועדף ביותר עליי בדל גודלם המרשים של המטאורים.
מטר הלאונידים (13-20/11) שיא מטר המטאורים  17/11. 
מטר מטאורים המתרחש מדי נובמבר, כתוצאה מכוכב השביט "Tempel-Tuttle" אחת ל33 שנים (זמן ההקפה של השביט מסביב לשמש) מגיע תופעת גשם מטאורים עם קצב של אלפי מטאורים בשעה.
"גשם מטאורים" הוא אירוע שבו נצפים מאות מטאורים בשעה אחת בלבד. אירועים כאלה קורים לעיתים רחוקות, כאשר כדור הארץ עובר דרך ריכוז גבוה במיוחד של חלקיקי אבק.
אנחנו נעדכן בפוסט מיוחד כשמטר מטאורים כזה יגיע.

כדי לצפות במטאורים בצורה האופטימלית ביותר, מומלץ לבחור אזורים רחוקים מאורות העיר, עם שמיים חשוכים וצלולים. שמורות טבע ואזורי מדבר, כמו מכתש רמון בישראל, נחשבים למקומות אידיאליים לתצפיות. באזורים אלו ניתן להתרשם מתצפיות מדהימות במטרי מטאורים וליהנות מחוויית צפייה ייחודית בכוכבים.
מטאורים ואסטרואידים הם עדות חיה למורכבות וליופיו של היקום. משרידיהם הקדומים של ימי היווצרות מערכת השמש ועד לתצפיות מרהיבות במטרי מטאורים, הם מעוררים בנו יראת כבוד וסקרנות בלתי נגמרת. החקר המודרני מאפשר לנו להבין לעומק את מקומם ביקום, ומעניק לנו כלים להיערכות טובה יותר בפני איומים עתידיים מהחלל.